חמאס הצהיר כי רשימה זו "פסולה מבחינה משפטית" וסותרת את העובדות, והדגיש כי היא משקפת סטנדרטים כפולים פוליטיים המאיימים על אמינות המערכת הבינלאומית.
התנועה הוסיפה כי הדו"ח אינו מבוסס על חקירת שטח עצמאית, אלא הסתמך על נרטיבים ישראליים "פוליטיים ומפוברקים" מבלי לתקשר עם הקורבנות לכאורה.
חמאס הדגישה כי כוחות ישראליים לא נכללו ברשימה למרות זמינותן של מאות ראיות מתועדות המוכיחות את הפרותיהם השיטתיות, כולל אלימות ואונס, נגד אזרחים פלסטינים, כחלק ממה שתיאר כ"מלחמת רצח עם בעזה".
ההצהרה תיארה התנהגות זו כ"סטייה בוטה מעקרון השוויון בפני החוק הבינלאומי" והפיכת האומות המאוחדות לכלי לטייוח פשעים.

התנועה קראה לאומות המאוחדות ולמועצת הביטחון לבחון מחדש את ההחלטה, להסירה באופן מיידי מהרישומים הרשמיים ולפתוח בחקירה בינלאומית עצמאית וחסרת פניות על כל הטענות לאלימות מינית הקשורות לישראל.
התנועה קראה גם להעמדה לדין ולמתן דין וחשבון למנהיגים על כל פשעי האונס והאלימות המינית נגד פלסטינים, כולל אסירים בבתי כלא ובמחנות מעצר.
חמאס הזהיר כי הפוליטיזציה של הצדק הבינלאומי והסטנדרטים הכפולים "פוגעים באמון באומות המאוחדות ומעודדים את העבריינים להמשיך בפשעיהם ללא עונש".
התנועה הדגישה כי החלטות מועצת הביטחון 1820 (2008) ו-2467 (2019) הדגישו את הצורך שכל הטענות לאלימות מינית בסכסוך יהיו כפופות לחקירות שטח עצמאיות וחסרות פניות בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים מוכרים של ראיות, דרישה שלא מולאה במקרה שלה.