ממשלת ישראל אישרה עלייה של יותר מ-30 מיליארד שקלים (8.9 מיליארד דולר) לשנת הכספים הנוכחית 2025 כדי לכסות עלויות הקשורות למלחמה באיראן ביוני האחרון והתוקפנות המתמשכת בעזה, על פי בלומברג.
הסוכנות הוסיפה כי עדכון כלפי מעלה זה, חמישה חודשים בלבד לאחר שהפרלמנט אישר את התקציב הקודם, מדגיש את ההשפעה העמוקה של המלחמה הרב-חזיתית שישראל מנהלת במשך 22 חודשים, אשר השפיעה לרעה על הכלכלה המקומית, אשר התכווצה באופן בלתי צפוי ברבעון השני.
על פי הצהרה שפרסם משרד האוצר הישראלי ביום שלישי, התקציב יגדל ב-1.5% מהתמ"ג, בעוד שהגירעון היעד יעלה ל-5.2% מהתמ"ג, לעומת 4.9% הנוכחי.
עלייה בתקציב הצבא
על פי הסוכנות, עיקר ההוצאות הנוספות, כ-28.9 מיליארד שקלים, יועברו למשרד הביטחון הישראלי, מה שיביא את תקציב הצבא ל-140 מיליארד שקלים, כמעט כפול ממה שתוכנן לפני 7 באוקטובר 2023.

1.6 מיליארד שקלים יוקצו גם לקרן ההומניטרית לעזה, אותה תיאר האו"ם ככשלת בביצוע עבודות הומניטריות, בטענה שהיא מחלקת מזון ברצועת עזה, לעתים קרובות בתנאים כאוטיים.
שרים מהימין הקיצוני, כולל איתמר בן גביר, התנגדו להקצאת כספים לקרן זו.
בלומברג דיווח גם כי כ-1.7 מיליארד שקלים יוקצו לפירעון ריבית על החוב, בעוד שמשרד האוצר הזהיר כי הוצאות אלו יגדילו את החוב הציבורי.
הוצאות נוספות עקב המלחמה באיראן
בהקשר זה, דיווחה הסוכנות כי ישראל הודיעה בחודש שעבר על עלייה של 42 מיליארד שקלים בהוצאות הצבאיות בשנתיים הקרובות כדי לכסות את עלויות המלחמה, כולל תוקפנותה נגד איראן ביוני האחרון.
למרות העלייה בהוצאות, משרד האוצר ציין כי הכנסות המדינה השנה עלו על הציפיות, מה שסייע להגביל את השפעת הוצאות הביטחון על הגירעון התקציבי. עם זאת, הוא הודיע על קיצוץ של 3.35% בתקציבי כל משרדי הממשלה בשנה הבאה.
לחצים כלכליים ומוניטריים
ישיבת הממשלה נערכה יום לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, אשר צפויה להותיר את הריבית על 4.5% בפעם השלוש עשרה ברציפות.
לפי הסוכנות, קובעי המדיניות יצטרכו לאזן את ההאטה הכלכלית עם לחצי המחירים הנובעים מהמלחמה, כאשר שיעור האינפלציה השנתי הנוכחי עומד על 3.1%, מעל לטווח היעד של 1% עד 3%.
הבנק המרכזי הישראלי הודיע בעבר על נכונותו להוריד את הריבית במחצית השנייה של 2025, אך זה היה לפני פרוץ המלחמה עם איראן וההסלמה בעזה.