מועצת שרי החוץ של ארגון שיתוף הפעולה האסלאמי (OIC), שהתכנסה למושב יוצא הדופן ה-21 שלה בג'דה, ערב הסעודית, לבקשת פלסטין, טורקיה ואיראן, אישרה מחדש את מרכזיות העניין הפלסטיני לכלל האומה האסלאמית ותמכה בזכויות הבלתי ניתנות להפרכה של העם הפלסטיני.

המועצה הכריזה על דחייתה וגינוי נחרץ של כוונתה המוצהרת של ישראל לכבוש ולקבל שליטה צבאית מלאה על רצועת עזה, כמו גם כל תוכנית שמטרתה לעקור את העם הפלסטיני בכל תירוץ שהוא. היא ראתה בכך הסלמה מסוכנת ובלתי מקובלת וניסיון לבסס את הכיבוש הבלתי חוקי ולכפות עובדה מוגמרת בכוח.

היא גם הרגישה את ישראל, הכוח הכובש, אחראית באופן מלא לפשעי רצח העם, לאסון ההומניטארי חסר התקדים ולרעב הפוקד את רצועת עזה. היא קראה לישראל לפתוח את כל המעברים ולאפשר בדחיפות וללא תנאי כניסה בלתי מוגבלת ומספקת של סיוע הומניטרי לרצועת עזה.

בהקשר זה, המועצה אישרה את תמיכתה במאמצים שמטרתם להשיג הפסקת אש מיידית ומקיפה, והביעה את גינוי "עקשנותה המתמשכת של ישראל וסירובה להגיב לניסיונות המתווכים להגיע להפסקת אש".

המועצה הביעה גם גינוי נחרץ ודחייה של "ההצהרות חסרות האחריות והיהירות של ראש ממשלת ישראל בנוגע לחזון ישראל הגדולה, תוך אזהרה מפני ההשלכות של כך על הביטחון והיציבות האזוריים והבינלאומיים".

המועצה גינתה בחריפות "תוכניות התיישבות ישראליות בלתי חוקיות שמטרתן לשנות את המעמד הגיאוגרפי והדמוגרפי של השטח הפלסטיני הכבוש כדי לערער את פתרון שתי המדינות, שהאחרונה שבהן הייתה אישור בנייתן של 3,400 יחידות התיישבות בלתי חוקיות באזור המכונה E1 של ירושלים הכבושה".

היא הדגישה את הצורך לפעול למען "סיום הכיבוש הישראלי וההתיישבות הקולוניאלית, שהם בלתי חוקיים על פי המשפט הבינלאומי, החלטות האו"ם וחוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק".

היא גם הזהירה מפני "הסכנה של הסלמה בטרור המתנחלים הקיצוני, תחת חסות כוחות הכיבוש הישראליים בגדה המערבית, כולל ירושלים הכבושה, ומדגישה את הצורך לנקוט בצעדים הדרושים כדי להעמיד את המתנחלים לדין על פשעיהם".

בהקשר זה, המועצה גינתה בחריפות את ההתקפות השיטתיות של ישראל נגד מקומות קדושים בשטח הפלסטיני הכבוש, ובמיוחד מסגד אל-אקצא בירושלים הכבושה ומסגד איברהים בחברון, כמו גם את ניסיונות הכיבוש להתערב בניהולם ולשנות את מאפייניהם, ואת ניסיונותיו להגביל מוסדות אסלאמיים ונוצריים.

המועצה דחתה כל קריאה או מדיניות שמטרתן לעקור את העם הפלסטיני, בתוך פלסטין או מחוצה לה, כולל רצועת עזה, או לשנות את הרכבה הדמוגרפי. היא גם הזהירה את כל המדינות מפני שיתוף פעולה עם תוכניות עקירה ישראליות, שכן כל שיתוף פעולה פוטנציאלי מהווה הפרה חמורה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי.

בנוסף, המועצה התייחסה ל"התנקשות האחרונה בעיתונאים ובאנשי תקשורת ברצועת עזה", והדגישה כי מדובר בפשע מלחמה ופגיעה בחופש העיתונות, חלק מסדרה של הפרות שיטתיות מצד ישראל, הכוח הכובש, נגד כלי תקשורת ועובדיהם בשטח הפלסטיני הכבוש, כולל מזרח ירושלים.

לסיכום, אישרה הוועדה לערעורים כי "שלום צודק, מתמשך ומקיף יושג רק באמצעות יישום פתרון שתי המדינות, תוך הבטחת הקמת מדינה פלסטינית עצמאית וריבונית בגבולות 1967, עם מזרח ירושלים כבירתה, בהתאם לעקרונות המשפט הבינלאומי, החלטות האו"ם הרלוונטיות ויוזמת השלום הערבית".