נורניוז - לוח הזמנים שפירסמו הציונים לתוכניות הנסיעה של ג'ו ביידן לשטחים הכבושים מלמד כי הנשיא האמריקני יגיע לנתב"ג בתל אביב ביום רביעי, 13 ביולי, אחר הצהריים.
זה תפרים; ביידן יתמודד עם אתגרים ניכרים במסעו למזרח התיכון בשל סדרי העדיפויות השונים של וושינגטון ובני בריתו האזוריים והלא אזוריים.
העדיפות הראשונה של בעלות הברית של ארצות הברית גובשה בספקטרום מגוון ושונה, החל מיצירת ברית ביטחונית ומלחמה בטרור ועד לקביעת תפקיד המלחמה באוקראינה ופתרון משבר המזון והאנרגיה, אבל הבית הלבן התווה יעדים נוספים לטיול זה שניתן לממש בקלות.
בינתיים, המשטר הציוני, המתמודד עם בעיות פנימיות חמורות, בעיקר בתחום היציבות הפוליטית, המשיך בחודשים האחרונים מאמצים נרחבים בכיוון ה"אירנופוביה" כדי לשכנע את הבית הלבן לשותפות ביטחונית במדינה. אזור תוך העברת המשבר הפנימי לנושאים זרים. ולהפיק תועלת מהישגיה כדי ליצור יציבות פוליטית וחברתית בפנים.
בעוד שהגישה המוזכרת היא בראש סדר העדיפויות של המשטר הציוני במהלך נסיעתו של ביידן לאזור, דרישה זו של תל אביב אינה מתיישבת במיוחד עם האסטרטגיה של הדמוקרטים השולטים בבית הלבן, ואין זה סביר שהיצירות התקשורתיות הנרחבות והעוצמתיות לשדולות של המשטר הזה באמריקה יכולה להיות השפעה רבה על שינוי האסטרטגיה של וושינגטון.
נושא חשוב נוסף הראוי לציון בתחום האתגרים של מסע זה הוא הדגש של ארה"ב על הידברות עם מדינות האזור לביסוס תיאום במערכות ההגנה האווירית האזוריות.
דבריו של דובר המועצה לביטחון לאומי של ארה"ב בהקשר זה, אמנם לא צורפו במסירת פרטים, אלא בשל האופי הפרובוקטיבי של פעולה כזו, שיכולה, מנקודת המבט של איום על הביטחון הלאומי של מדינות אחרות, כי דאגות ביטחוניות חדשות באזור ומחלישות את השלום היציב והורסות את הביטחון האזורי המשותף, צריכים להיחשב כאחד האתגרים החשובים במסעו של ביידן למערב אסיה.
ארה"ב מנסה לשלוט בפלישה של איראן למערב אסיה במקביל ליישום אסטרטגיית הביטחון הלאומי החדשה של מדינה זו להכיל את סין, ומכאן הפעלת מנגנוני חומרה וארגון היכולות הצבאיות הקיימות באזור למילוי בטל שנגרם עקב צמצום הכוחות הצבאיים האמריקנים במערב אסיה, שהיא חלק מתוכנית זו.
ראוי לציין שבעוד ביידן טען ליצור מערכת הגנה אווירית משולבת באזור נגד איראן, רבים מבעלי בריתה של אמריקה, כולל ירדן, מצרים ישירות וסעודיה וכמה אחרים הודיעו בעקיפין שהם לא יצטרפו לאף קואליציה נגד איראן .
במאמר שפרסם בוושינגטון פוסט כדי להסביר את מטרות נסיעתו למערב אסיה, ג'ו ביידן העלה גם טענות משמעותיות על איראן, תוך שהוא מכנה את המדיניות של טראמפ כבסיס לפיתוח המעצמה הגרעינית של איראן ולבידוד ארצות הברית. העולם נע באותו כיוון.
ביידן מכנה את הוצאת ההחלטה במועצת הנגידים כניצחון, אך הוא אינו נותן כל תשובה לשאלה החשובה מדוע ממשלתו עדיין לא הצליחה לעמוד בהוראות החלטת מועצת הביטחון 2231.
בהתאם לגישות שעליהן הכריזה וושינגטון, מטרה חשובה נוספת במסעו של ביידן לאזור תהיה נקיטת צעדים להתמודדות עם השלכות המלחמה באוקראינה, במיוחד כדי לשכנע את מדינות האזור לבודד את רוסיה, וכן להתמודד עם משבר האנרגיה והמזון.
לא נראה שאפשר לממש דבר כזה בהתחשב ביחסים ההיסטוריים של מדינות אלה עם רוסיה, כמו גם בהשקפה ההיסטורית של הממשלות האזוריות כלפי האדמה הרוסית, שאותה הם מדמיינים כמחסן תבואה, וגם בתפקידה של מוסקבה. בשוק האנרגיה העולמי.
ההתמקדות של ביידן בסוגיית האנרגיה והמזון, שהוזכרה פעמים רבות, כמו גם השגת מנגנונים צבאיים למלא את החלל בנוכחות הכוחות הצבאיים של המדינה הזו באזור, מלמדת נכונה שלארצות הברית יש דאגות מקומיות גוברת, אשר, כדאגות לא אזוריות, הם המניע העיקרי למסע של ביידן, וסדרי העדיפויות של המדינה הזו נקבעים על ידי פתרון של משברים מחוץ לאזור זה ולא אינטרסים משותפים עם האזור.
נור ניוז