לאורך כל התוקפנות הישראלית על עזה, איחוד האמירויות שמרה על יחסיה עם הכיבוש הישראלי, אך "היחסים הללו נמצאים בלחץ ככל שהכעס נגד ישראל גובר", לפי מה שדיווח העיתון האמריקאי "ניו יורק טיימס".
העיתון ציין כי "רק לפני כמה שנים, רבים מאזרחי איחוד האמירויות היו מוכנים לדבר בחום על היחסים המתהווים של ארצם עם ישראל, אך כעת, בעוד שההפצצה הישראלית ארוכת החודשים על עזה מלבה כעס ברחבי העולם, היא הפכה להיות קשה למצוא תומכים". Emiratis עבור העסקה".
העיתון ציטט איש עסקים האמירי, שפעם קידם את היחסים הכלכליים עם הכיבוש, שאמר כי הוא "עזב את המועצה העסקית האמירית-ישראלית, ואין לו שום דבר אחר לומר".
עוד דווח כי חלק מבני האמירויות מתוסכלים מהסכם הנורמליזציה עם ישראל, אך הם "חוששים לדבר, מחשש מההיסטוריה של ממשלתם האוטוריטרית של מעצר מבקרים".
הכעס כלפי ישראל ובעלת בריתה העיקרית, ארה"ב, החריף בחדות בעולם הערבי, עקב ההפצצות והפלישה הישראלית לעזה, "מה שגרם לכמה מדינות ערביות לשקול מחדש את יחסיהן עם ישראל".
העיתון אישר כי "הקיפאון הדיפלומטי הנובע מהמלחמה הפך את שגרירות ישראל והקונסוליה באמירויות לנציגות הדיפלומטית היחידה בעולם הערבי הפועלת במלואה".
היא חשפה כי "חברות תעופה רבות בבעלות ממשלתית השביתו את טיסותיהן לישראל, מה שהופך את איחוד האמירויות למדינה היחידה במזרח התיכון שבה אנשים יכולים לנסוע ישירות לשם".
מוחמד בחרון, ראש מרכז המחקר של דובאי, אמר כי "מהלך המלחמה הנוכחי אינו מבשר טובות להסכמים או לביטחון המזרח התיכון", והדגיש כי "זוהי שותפות, ואם אחד השותפים יעשה זאת. לא לשלם את חובותיה, זו כבר לא שותפות".
"אבל למרות הלחץ, בכירים באמירות אומרים שאין להם כוונה לנתק את היחסים", והאנליסטים אינם מצפים ש"איחוד האמירויות תפרוש מהסכם הנורמליזציה, מכיוון שהיא נותרה גלגל הצלה דיפלומטי לישראל, בעוד שיחסיה עם מדינות ערביות אחרות מתדרדר", לפי "ניו יורק." טיימס.
עם זאת, "גם אם קיומם של ההסכמים לא עומד על כף המאזניים, איך ייראה היחסים רחוק מלהיות בטוח", אמרו כמה ישראלים ואמירים.
כמו כן, נועה גספרוינד, מייסדת ישראלית-שותפה של Tech Zone, קבוצה המחברת בין יזמי ומשקיעי טכנולוגיה בין האמירויות לבין ישראל, אמרה: "השלב הרומנטי של הסכם אברהם קצת נמוג, ועכשיו נכנסנו לשלב ריאלי של להבין שזה לא יהיה "זה יהיה קל".
העיתון האמריקני דיווח כי אמירים רבים סירבו להתראיין על התוקפנות בעזה או על יחסי איחוד האמירויות עם "ישראל".
אבל אמירויות אחד בשנות העשרים לחייו הסכים לדבר, בתנאי שיזוהה רק בשמו האמצעי: סאלם.
סאלם תיאר את תחושת הניכור ההולכת וגוברת שלו, בעודו נהנה מחיים נוחים, בין גורדי השחקים המבריקים ובתי הקפה, בעוד תמונות של מוות והרס זרמו מעזה.
לדבריו, "היחסים עם ישראל היו מתסכלים, במיוחד מכיוון שהוא ואמירויות רבות גדלו לראות בפלסטינים אחים שיש להגן עליהם".
סאלם הוסיף, "עכשיו הוא מאמין שהסכמי אברהם היו ניסיון להשיג את תמיכתם של בעלות בריתה המערביות של איחוד האמירויות, ושזה גרם לו להרגיש כאילו ערכי ארצו עומדים למכירה".
בהקשר קשור, סקר דעת קהל הראה שהדעות של איחוד האמירויות כלפי הסכמי הנורמליזציה היו אפלים יותר לפני התוקפנות.
לפי מכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב, "עד נובמבר 2022, 71% מהנסקרים באיחוד האמירויות אמרו שלהסכמים הייתה השפעה שלילית על האזור שלהם".
נור ניוז