גרוסי באיראן; טיסה רגילה בנסיבות יוצאות דופן

3 בדצמבר 2019 עלה בקנה אחד עם 12 בדצמבר 1998, כאשר מועצת הנגידים של סבא"א קיימה פגישה לבחירת המחליף של יוקיה אמאנו. הדיפלומט היפני בן ה-72 נבחר מחדש למנכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לאחר שתי קדנציות של ארבע שנים, אך מותו הפתאומי הותיר את משימתו הגרעינית לא הושלמה.

מותו של אמאנו התרחש כאשר הנסיגה החד-צדדית של ארצות הברית מה-JCPOA החריפה את המתיחות בין ארה"ב לארצנו. בהתאם לכך, גם רפאל גרוסי מארגנטינה וגם קורנל פרויטאי מרומניה, שהיו מועמדים לרשת את אמאנו, ידעו שאחד הנושאים שהוא תמיד העלה על שולחנם הוא תוכנית הגרעין השלווה של איראן.

בחירת המנהל הכללי של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית תלויה בהשגת שני שלישים מקולות 35 המדינות החברות במועצת הנאמנים של הסוכנות ביום הבחירות זכה גרוסי, שקיבל את תמיכת האומות המאוחדות. וארצות הברית קיבלה 24 קולות חיוביים מתוך סך של 35 מדינות חברות במועצת המנהלים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לעמוד בראש משרד זה. הוא נסע לטהראן מספר פעמים במהלך חמש השנים האחרונות, ובכל פעם ביקורים אלו לוו ברגישות ודחיקה לשוליים, אך חמישה נושאים העלו את הפגישות והדיונים האחרונים של הבכיר בסוכנות לאנרגיה אטומית של האו"ם באיראן. תהיה שונה מתמיד.

מלחמה בעזה; אירוע ששינה את פני המזרח התיכון

שישה חודשים לאחר נסיעתו האחרונה של גרוסי לאיראן, תקף המשטר הישראלי את עזה. המתקפה הציונית הארוכה ביותר בעזה, שנכנסה זה עתה לחודש השמיני שלה, הובילה למותם של כמעט 35,000 פלסטינים, כולל נשים וילדים. למרות שמלחמת עזה אינה קשורה ישירות לאיראן או לרפאל גרוסי, איננו יכולים להתעלם מהתפשטות המתיחות וההשלכות של מלחמה זו לאזורים וליחסים אחרים, והדוגמה הבולטת לכך היא המתיחות הגוברת בין איראן למשטר הציוני. והלחישות על זה. האפשרות של שינוי דוקטרינה הייתה המעצמה הגרעינית של המדינה.

ההתקפה הציונית על הקונסוליה האיראנית ומשחקת באש

ב-13 באפריל השנה סיים המשטר הציוני את מלחמת הצללים הקרה בין ארצנו לתל אביב בתקיפה אווירית על בניין הקונסוליה האיראנית בסוריה ופתח פרק חדש של מתיחות. ארצנו, לאחר שהבחינה בשלילה ובשתיקה של המוסדות הבינלאומיים לנוכח התקיפה על המפקדה הדיפלומטית שלהם, נאלצה להגיב צבאית, ובמהלך התקפת טילים ומזל"טים במבצע "הבטחת אמת", היא פתחה באש לעבר מטרות שטחים כבושים. בעקבות אירוע זה פורסם כי מעוף של כמה ציפורים קטנות סביב עוספיה, שנוטרלו על ידי ההגנה, היא תגובת המשטר הציוני למתקפה הממוקדת והמוצלחת באיראן. בשעה זו באו דבריו של סרדאר הקטלב, מפקד חיל ההגנה והאבטחה של מרכזים גרעיניים: "אם המשטר הציוני הכוזב רוצה להשתמש באיום של תקיפת מרכזי הגרעין בארצנו ככלי ללחוץ על איראן, תוך סקירת הדוקטרינה והמדיניות הגרעינית, וסטייה משיקולי ההכרזה הקודמת, אפשרית ואפשרית".

תביעת הגרעין של גרוסי

ימים ספורים לאחר ההתפתחויות הללו, טען רפאל גרוסי בראיון לסוכנות הידיעות הגרמנית דויטשה וולש כי איראן רחוקה "כמה שבועות, לא כמה חודשים" מלהשיג מספיק אורניום מועשר להכנת פצצת אטום. למרות שהוא הדגיש במקביל כי "זה לא אומר שאיראן מחזיקה או תחזיק נשק גרעיני בתקופה זו", דבריו, כצפוי, מצאו קונים פרו-פקיסטניים ושוב פתחו את נושא הנפקות העבר בטענה ש" איראן קרובה יותר מאי פעם לנשק גרעיני.

חילוקי דעות בין טהראן לסוכנות

רשימת המחלוקות בין טהראן לסבא"א אינה ארוכה, מכיוון שלאיראן היו יחסים הדוקים ובונים עם סבא"א במהלך השנים האחרונות, המבוססים על אמונתה הנחרצת בצורך לפתור חילוקי דעות ואי הבנות באמצעות דיאלוג, אינטראקציה טכנית ורציפות. עבודה משפטית בנושאים שסבא"א עוקבת אחריהם במספר נושאים חשובים, לרבות: סוגיית שניים מתוך ארבעת האתרים שנטען על ידי סוכנות זו פתרה את חוסר הוודאות של הסוכנות בנוגע לחלקיקי 84% האורניום, כמו גם חוסר ההתאמה של חומרים גרעיניים ב- מעבדת ג'ברבן חייאן.

 כמובן, הסוכנות עדיין לא תורמת ביעילות ליצירת יחסים בונים יותר בין איראן למוסד זה עם התנהגויות שניתן לתאר רק כמוגזמות על פי הדו"ח האחרון של הסוכנות למועצת הנגידים, שהוגש במרץ האחרון שנה, לא סופקו לסוכנות הסברים תקפים לנוכחות של חלקיקי אורניום שמקורם באדם בווראמין ובטורקוזאבאד לא הודיעו לסוכנות על המיקום הנוכחי של החומר או הציוד הגרעיני המזוהמים. טענה שמוכיחה שעדיין יש נושאים פתוחים מבחינת הסוכנות; עם זאת, לא סופק תיעוד לתביעות אלו.

לחישות של שיחות איראן-אמריקאיות

דיאלוג וחילופי דעות עקיפים בין וושינגטון לטהראן הם מהנושאים האטרקטיביים ביותר עבור חוגים פוליטיים, בינלאומיים ותקשורתיים, המועלים לעתים קרובות באמצעות ספקולציות, שמועה וציטוטים ממקורות אמינים ומושכלים. חילופי המסרים בין איראן לאמריקה במהלך מלחמת עזה, הפער של שישה חודשים עד הבחירות לנשיאות ארה"ב, אפשרות ניצחונו של דונלד טראמפ ואירועים נוספים שנותנים משמעות שנייה לכל פעולה או תגובה רשמית ולא רשמית של אמריקאים ו פקידים איראנים.

כל ההתפתחויות הללו מראות שהמזרח התיכון הוא לא אותו מקום שגרסי עזב לפני שנה. אין ספק שאין לו את הסמכות הדרושה והמספקת וזמן בלתי מוגבל לפתור את כל המחלוקות במהלך נסיעתו לאיראן. במיוחד שהוא הראה בשבועות האחרונים שאין לו את הריאליזם והרצון הדרוש למצוא פתרון בהצהרותיו הפוליטיות נגד ארצנו, ומבחינה זו לא נוכל לצפות להישגים ברי השגה ממסעו. זה נחשב להתקדמות גדולה ביחסים בין איראן לסוכנות.

לא מזמן הכריז גרוסי בנאום שדיפלומטיה היא בלתי נמנעת בהתמודדות עם ארצנו ואמר שאיראן של 2015 היא לא איראן של 2024. יש להוסיף להצהרתו כי לאחר ההתפתחויות שהאזור היה עד להן בתחום בחודשים האחרונים, אזור מערב אסיה התרחק ממנו. זה שינה באופן רציני את מצבו הקודם וחווה שינויים רציניים, לכן, הסוכנות צריכה להבין גם את הנסיבות החדשות עם המרחק. עליו להתרחק מהגישה הפוליטית כדי לנקוט בצעדים בונים יותר למילוי תפקידו המקצועי על מנת לסייע בהפחתת המתיחות וביסוס שלום וביטחון מתמשכים.