לאחר שהיחסים עם אוסלו הידרדרו עקב פשעיה בעזה, ממשלת הכיבוש מבטלת את ההיתרים של דיפלומטים נורבגים.

ביום חמישי ביטלה ישראל את ההסמכה של שמונה דיפלומטים נורבגים בתל אביב שטיפלו ברשות הפלסטינית.

משרד החוץ הישראלי טען בהצהרה כי ביטול ההסמכה של דיפלומטים נורבגים בא בתגובה ל"שורה של צעדים אנטי-ישראליים חד-צדדיים שנקטה ממשלת נורבגיה לאחרונה, כולל הכרה במדינה פלסטינית, והצהרות מנוסחות חזקות. שנעשו על ידי בכירים נורבגים".

השגריר הנורבגי זומן למשרד החוץ בירושלים, והודיע ​​כי הסמכת הדיפלומטים תבוטל תוך שבעה ימים והוויזה שלהם תבוטל תוך שלושה חודשים.

שר החוץ של הכיבוש אמר בהצהרותיו: "במקום להילחם בטרור הפלסטיני אחרי ה-7 באוקטובר, ולתמוך במלחמתה של ישראל בציר הרשע, בחרה נורבגיה לתגמל את הרוצחים והאנסים של חמאס בצורה. של הכרה במדינה פלסטינית".

כץ הוסיף, "אוסלו הצטרפה גם לתביעה חסרת הבסיס נגדנו בבית הדין הפלילי הבינלאומי", וציין כי "נורבגיה נוקטת במדיניות חד-צדדית כלפי הנושא הפלסטיני, ולכן הורתה להפסיק כל ייצוג של שגרירות נורבגיה בישראל כלפי הרשות הפלסטינית".

"ישראל" מבטלת את העברת כספי ה"סליקה" לנורבגיה
ממשלת הכיבוש הישראלי החליטה להפסיק את הפקדת הכספים הידועים כ"אישור" עבור הרשות הפלסטינית בנורבגיה, בתגובה להכרה במדינה הפלסטינית, לפי האתר הישראלי.

ממשלת הכיבוש החליטה להעביר את כספי ה"שחרור" לצד שלישי, שזו תהיה נורווגיה, שהיא כספי המכס והמיסים ש"ישראל" גובה על סחורות המיובאות לאזורי הרשות הפלסטינית הכספים הם ספציפיים לרצועת עזה, וכעת נשמרים עד להסדר מי ינהל את הגזרה לאחר המלחמה.

באתר נכתב כי "ישראל" מחפשת מדינה חלופית, בעוד שמשקיפים סבורים שהמדינה ככל הנראה תהיה שוויץ, שתמלא את תפקיד אחסון כספיה, בתיווך אמריקאי.

הסכום הכולל של כספי ה"סליקה" בקרן הנורבגית הסתכם עד כה בכמיליארד שקל. בין 200 ל-250 מיליון שקל מועברים מדי חודש (54.3 מיליון דולר), שאותם אמורה הרשות הפלסטינית לקבל, לפי הנספח הכלכלי של פריז להסכם אוסלו.

"ישראל" השעתה את העברת כספי ה"פינוי" לצד הפלסטיני בעקבות התוקפנות ברצועת עזה ב-7 באוקטובר, תוך שהחליטה לנכות ממנה 74 מיליון דולר לחודש, שהרשות הפלסטינית העבירה לעזה, במקום משכורות עובדיה שם, וחלק שהוקצה לחברת החשמל של עזה.

ירידה ניכרת ביחסים בין ישראל לנורבגיה
העיתון הישראלי "ידיעות אחרונות" הסביר כי "ההחלטה הישראלית התקבלה לאחרונה על ידי הקבינט, אך היא נותרה סודית", וציין כי ההחלטה "באה כאמצעי נגד לצעדים שנקטה נורבגיה לאחרונה, כמו הכרה במדינה פלסטינית עצמאית במאי האחרון."

ממשלת ישראל רצתה גם להעניש את נורבגיה על הצהרות חריפות של שר החוץ הנורבגי במספר הזדמנויות נגד "ישראל". התגובה הראשונית הייתה לזמן את השגריר אבי ניר מאוסלו להתייעצויות, כך שמאז מאי תמשיך שגרירות ישראל להיות מנוהלת על ידי סגן השגריר, בעוד שגרירות נורבגיה תבצע את עבודתה כרגיל בתל אביב.

אבל מה שהניע את ההכרזה על ההחלטה הזו אתמול, יום רביעי, למרות שנדונה בעבר, הוא שממשלת נורבגיה הגישה שלשום לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג את עמדתה לגבי בקשת התובע הציבורי להוציא צווי מעצר נגד נתניהו. גלנט, יחד עם מנהיגי ההתנגדות הפלסטינית.

נורבגיה הצהירה בתגובתה לבית המשפט הפלילי כי היא אינה מתנגדת להוצאת צווי מעצר אלו, וכי הדבר אינו עומד בסתירה להוראות הסכם אוסלו, אשר נורבגיה ממלאת עבורו את תפקיד הערבה.

בחודש שעבר דחה שר החוץ של הכיבוש, ישראל כץ, את בקשתו של שר החוץ הנורבגי, אספן בארת אדה, לבקר את ישות הכיבוש, על רקע ההכרה של נורבגיה במדינה הפלסטינית.