המלחמות של ישראל יקרות, ותשלום החשבון יאלץ אותה לעשות בחירות קשות

סוכנות "Associated Press" האמריקאית דנה, בדו"ח, בהפסדים ה"מופקעים" של הכלכלה הישראלית עקב המשך המלחמה נגד עזה ולבנון, "מה שמעלה חששות לגבי ההשפעה ארוכת הטווח של הלחימה על הכלכלה. ."

בפירוט "ההפסדים הכספיים הכואבים", דיווחה הסוכנות על "אינפלציית ההוצאות הצבאיות והפסקת הצמיחה, במיוחד באזורי הגבול המסוכנים שפונו".

הסוכנות ציטטה כלכלנים שאומרים: "ישראל עלולה להתמודד עם ירידה בהשקעות ועליית מסים, שכן המלחמה ממצה את תקציבי הממשלה ומאלצת אותה לבחור בין תוכניות חברתיות וצבאיות".

היא הוסיפה, "ממשלת ישראל מוציאה מדי חודש סכומי כסף גדולים בהרבה על הצבא, שכן הסכומים הללו עלו מ-1.8 מיליארד דולר לפני תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר לכ-4.7 מיליארד דולר עד סוף השנה שעברה", על פי הדיווח בשטוקהולם. המכון הבינלאומי לחקר השלום.

לפי המכון, "הממשלה הוציאה 27.5 מיליארד דולר על הצבא בשנה שעברה, ומדרגת אותו במקום ה-15 בעולם אחרי פולין, אבל לפני קנדה וספרד, שלשתיהן יש אוכלוסיות גדולות יותר".

"ההוצאות הצבאיות כאחוז מהתפוקה הכלכלית השנתית הגיעו ל-5.3%, בהשוואה לכ-3.4% בארצות הברית ו-1.5% בגרמניה".

בשלושת החודשים שלאחר ה-7 באוקטובר התכווץ התפוקה הכלכלית הישראלית ב-5.6%, הביצוע הגרוע ביותר מבין 38 חברי הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי.

המלחמה הטילה גם עומסים כלכליים רבים אחרים, שכן זימונים לשירות צבאי והארכתם "מאיימים לצמצם את היצע העבודה".

חששות ביטחוניים גם "מרתיעים השקעה בפרויקטים חדשים", בעוד שיבושים בטיסות "הרחיקו מבקרים רבים, והשפיעו לרעה על תעשיית התיירות".

בינתיים, הממשלה "משלמת עלויות דיור" לאלפי מתנחלים שברחו מדרום, סמוך לגבול עזה, ובצפון, שם נחשפו לירי של חיזבאללה.

לפי סוכנות הידיעות AP, "בין החששות הגדולים ביותר הוא אופי הלחימה הפתוחה שנמשכה יותר משנה", וציין כי העניין שונה מהניסיון של מלחמת יולי ב-2006, שכן מלחמה זו "לא נעצרה בשעה 34 ימים."

מודי'ס, סוכנות דירוג האשראי, ציטטה את הרעיון הזה ב-27 בספטמבר, כשהורידה את דירוג האשראי של ממשלת ישראל בשתי דרגות.

בעוד שהתקציב הפיננסי של הכיבוש לשנת 2025 ציפה גירעון של פחות מ-4%, מודי'ס הטיל ספק במספרים אלה, וציפתה שהגירעון בשנה הבאה יגיע ל-6%.

"הורדת דירוג האשראי תוביל לעלויות אשראי גבוהות יותר, מה שאומר שהישראלים יראו קיצוצים בשירותים הציבוריים והעלאת מסים", אמרה קרנית פלוג, לשעבר ראש הבנק המרכזי של ישראל וסגנית נשיא למחקר במכון ישראלי.

בהתבסס על עובדות אלו, סוכנות הידיעות AP הגיעה למסקנה כי "מלחמות ישראל הן יקרות", וכי "תשלום החשבון הזה עשוי להטיל עליה בחירות קשות".