איום, סנקציות ומכסים: האסטרטגיה המסוכנת של טראמפ לשליטה עולמית

התבטאויות אלו, לצד איומיו הקודמים על הטלת מכסים כבדים על יבוא מאירופה וסין, מצביעים על האסטרטגיה הכללית שלו של ניצול כלים כלכליים וצבאיים לקידום מטרות פוליטיות ומסחריות. ההערות הללו באות בתקופה שבה השווקים העולמיים חווים תנודות מוגברות הנגרמות על ידי מדיניות מכסים, סנקציות כלכליות וחוסר ביטחון בינלאומי.
מדיניות המכסים נמצאת במגמת עלייה בעולם, אך היא התחזקה במהלך הקדנציה השנייה של נשיאותו של דונלד טראמפ. על ידי הטלת סנקציות על יבוא ממדינות שונות, כולל סין והאיחוד האירופי, טראמפ תמך בתעשיות המקומיות של ארצות הברית נגד מתחרים זרים. מדיניות זו נתקלה בתגובות תגמול מהירות מצד מעצמות כלכליות גדולות, אשר בתורן הובילו להגברת הגבלות הסחר ולהגברת המתיחות העולמית במגזר הכלכלי.
האיחוד האירופי גם הגיב למדיניות זו, והכריז כי על מנת לתמוך בתעשיות המקומיות שלו מפני השפעות המכסים האמריקאיים, הוא ינקוט אמצעי הגנה. גישות תגמול הובילו לאי יציבות בסחר העולמי. על פי דיווחים של Global Trade Alert, מגבלות הסחר במדינות ה-G20 גדלו ב-75% מאז תחילת כהונתו של דונלד טראמפ. כמו כן, יותר מ-20% ממוצרי הייצוא של ארה"ב נחשפו להגבלות יבוא. שינויים במדיניות הסחר העלו חששות רציניים לגבי צמיחה כלכלית ושיתוף פעולה בינלאומי. הערכות של סוכנות פינץ' מראות שאם האיומים של טראמפ יתממשו, שיעור המכס הממוצע בארה"ב עשוי להגיע ל-18%, הרמה הגבוהה ביותר ב-90 השנים האחרונות. התפתחויות אלו מצביעות על שינויים גדולים במדיניות הסחר העולמית, הנחשבות לאיומים רציניים על הסחר החופשי.

השפעות חוק המכסים של סמוט-האולי על הסחר העולמי
במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20, תעריפי המכס היו ידועים כגורם העיקרי למשבר הסחר העולמי. בתקופה זו עמדה הכלכלה העולמית על סף פירוק, ומשבר כלכלי גדול שפקד את ארצות הברית ומדינות רבות אחרות הוביל למיתון ולהרחבת האבטלה.
חוק Smoot-Hawley, ניסיון לתמוך בגידולים ותעשיות אמריקאיות מול מתחרים זרים, סלל את הדרך להעלאת מכס המכס על יבוא לארצות הברית ב-20 אחוזים. בתגובה למדיניות זו, מדינות כלכליות גדולות רבות גם הגדילו את מגבלות הסחר שלהן.
לאחר מלחמת העולם השנייה, במיוחד ב-1947, חתמו ארה"ב וכ-20 מדינות נוספות על ההסכם הכללי על מכסים וסחר (GATT) במטרה לצמצם את מכשולי הסחר ולתרום לשיקום כלכלי עולמי. ההסכם הוביל לירידה בתעריפים בין המדינות הגדולות באופן ששיעור התעריפים הממוצע הופחת מ-22 אחוזים ב-1947 לכ-14 אחוזים ב-1964 ולאחר מכן ל-3 אחוזים ב-1999.
ב-1995, ארגון הסחר העולמי (WTO) החליף את ההסכם ופיקח על צו הסחר העולמי. התפתחויות כאלה תרמו לאכיפת הסחר הבינלאומי ולהורדת המחירים לטובת הצרכנים.
בשנת 1995, ארגון הסחר העולמי (WTO) החליף את GATT, ופיקח על מערכת הסחר העולמית. התפתחויות אלו חיזקו את הסחר הבינלאומי ותרמו להורדת המחירים, והועלו לצרכנים ברחבי העולם.
עלייה בנטייה לאמצעי הגנה על סחר
הלחצים הולכים וגוברים להטיל מכסים נוספים על מנת לתמוך בתעשיות אסטרטגיות נגד סין, במיוחד במגזרים כמו מכוניות חשמליות ומוליכים למחצה. ארה"ב מנסה להגדיל את יכולות הייצור שלה במגזרים אלה ובמקביל לצמצם את היבוא שלה.
בינתיים, המלחמה של רוסיה באוקראינה ובקשותיה של ארצות הברית למדינות אירופה להגדיל את השתתפותן בכיסוי עלויות ההגנה הובילו באופן משמעותי לעלייה בהוצאות הצבאיות, מה שמחזק את הניסיונות להשיג ביטחון עצמי כלכלי במדינות המערב.
ניל שירינג, הכלכלן הבכיר ב-Capital Economics Institute, אמר כי הגישה הדומיננטית לגבי שלמות כלכלית בין ארצות הברית למדינות אירופה הפכה למיושנת, וכעת ממשלות מבקשות יותר סמכות כלכלית. יתר על כן, החזרה לרמות העבר של חופש סחר עומדת בפני אתגרים. החלשת תפקידו של ארגון הסחר העולמי, במיוחד בגלל המכשולים שיצרה ארה"ב ב-2019 בתהליך בחירת שופטים לבית המשפט לערעורים, סיבך את התהליך הזה.
בסופו של דבר, התפתחויות אלו מראות שינויים עמוקים במערכת הכלכלית והפוליטית הבינלאומית. הגידול במדיניות ההגנה, התגברות הסכסוכים הסחריים והאיומים הצבאיים חשפו פנים חדשות של תחרות בינלאומית. ההשלכות של מדיניות כזו יהיו משמעותיות הן עבור ארה"ב והן עבור סין. שינויים במאזן הכוחות הכלכליים והנטייה הגוברת של מדינות לתמוך בייצור מקומי הניעו את הנתיב העתידי של הסחר העולמי לכיוון לא ידוע. מדיניות הסחר של טראמפ והשפעותיהן המורחבות על היחסים הבינלאומיים הן עדיין מהנושאים העיקריים של אנליסטים וקובעי מדיניות ברחבי העולם.