נרטיב של קרב מידע רב שכבתי; מבצע אחד עם ניצחונות מרובים.

הצהרה זו ניסתה להציג את עליונותה של איראן במעקב אחר סודות מודיעיניים אסטרטגיים ישראליים, ולחשוף פרצות ודליפות בתשתית הביטחון שלה.

ניתן לקצור יתרונות רבים מניצחון זה, כולל עיוות ההצגה של התקשורת הישראלית את גניבת הארכיון הגרעיני לכאורה של איראן בשנת 2018.

על רקע התפתחויות ביטחוניות מורכבות באזור, ובעקבות תבוסותיה הרבות של ישראל בידי פלגי ההתנגדות הפלסטיניים, פרסם משרד המודיעין של הרפובליקה האסלאמית של איראן הצהרה מעוררת מחשבה שהכריזה על ביצוע "מבצע מודיעיני חסר תקדים" נגד התשתית הביטחונית האסטרטגית של ישראל. הצהרה זו נשאה מסרים מעבר להצלחה מודיעינית גרידא; היא כללה הגדרה מחדש של משוואת ההרתעה, חשיפת תפקידו של המערב בפרויקטים הסודיים של ישראל והדגמת היכולות המבצעיות של כוחות הביטחון האיראניים.

לוחמת מידע: מטהראן לתל אביב

למלחמת המידע בין איראן לישראל היסטוריה ארוכה המשתרעת על פני עשרות שנים, החל מהתנקשות במדענים גרעיניים איראנים וחבלה במתקנים גרעיניים ועד למתקפות סייבר מתוחכמות ומעצר האקרים. קרב שקט זה התנהל שוב ושוב בצל הפוליטיקה והביטחון האזוריים, ונמשך עד היום. עם זאת, המבצע שהוכרז לאחרונה על ידי משרד המודיעין נחשב לנקודת מפנה במערכה זו בשל היקפה, מורכבות סביבת הפעולה שלה ותוכן המסמכים שהושגו.

על פי הצהרת משרד המודיעין, כוחות איראניים הצליחו לחדור לאחד ממרכזי המודיעין החשובים ביותר של ישראל, אשר הוחזק תחת "אמצעי האבטחה המחמירים ביותר", והכיל מסמכים מסווגים ביותר המכסים תחומי גרעין, צבא, טכנולוגיה ומחקר. ההצהרה, מבלי לחשוף פרטים טכניים, התייחסה לתוכן הרגיש ביותר של המסמכים. בין הפריטים שהוזכרו: מידע על פרויקטים גרעיניים נוכחיים ועתידיים של ישראל, קשרים מדעיים וטכניים עם מוסדות מערביים (אמריקאים ואירופאים), רשימת שמות ותמונות של מדענים, מנהלים וקבלנים המעורבים בפרויקטים גרעיניים צבאיים של ישראל, שימוש בחוקרים בעלי אזרחות זרה, ולבסוף, מסמכים טכניים בעלי שימוש כפול (צבאי-מדעי). מעניין לציין, שלפי ההצהרה, חלק מהמסמכים הללו לא רק הועמדו לרשות המוסדות האחראיים בתוך המדינה, אלא יכלו לשמש גם ברמה המדעית, הצבאית והדיפלומטית.

מלחמת הנרטיבים: חשיפת המיתוס של מערכת החיסון של המוסד

אחד ההיבטים החשובים ביותר של מבצע זה הוא מלחמת התפיסה והמידע סביבו. במהלך העשורים האחרונים, ניסתה ישראל להציג את גופי המודיעין שלה (כגון המוסד והשב"כ) כבלתי חדירים. עם זאת, סדרה של אירועים, החל ממבצע "סופת אל-אקצא" בעזה, דרך ירי הרקטות של חזבאללה, ולבסוף הצהרת משרד המודיעין, הפריכה נרטיב זה. בהצהרה זו, הרפובליקה האסלאמית של איראן הדגישה בבירור את יכולתה העדיפה של איראן לעקוב אחר מודיעין ומידע אסטרטגי ישראלי, וחשפה פערים ופרצות בארכיטקטורת הביטחון של ישראל. ניצחון זה יכול להניב יתרונות רבים, כולל הטלת אמינותו של מודל התקשורת הישראלי להצגת גניבת הארכיון הגרעיני האיראני לכאורה בשנת 2018. בהקשר זה, הנרטיב של איראן אינו מוגבל לאיסוף מידע בלבד; הוא גם אמצעי יעיל להשפעה פסיכולוגית על תשתית המודיעין של האויב, חיזוק ההון החברתי המקומי ושליחת מסר מרתיע ליריבים אזוריים ובינלאומיים.

נקודה משמעותית בטקסט ההצהרה היא הדגש שהיא שמה על תפקידן של מדינות המערב, ובמיוחד ארצות הברית וכמה מדינות אירופאיות, בתמיכה ובפיתוח הפרויקטים הצבאיים והגרעיניים של ישראל. ההצהרה, בנימה מזהירה, מאשימה את המערב בשיתוף פעולה עם הפרויקטים הצבאיים של תל אביב וגם מבקרת סטנדרטים כפולים בינלאומיים. היא קובעת: "המשטר הציוני, עם טיוח הגרעין המסתורי שלו, הגיע ליעדו הסופי, אותו המערב רואה כמסוכן ובלתי מקובל על איראן". למעשה, ניתן לראות חלק זה של ההצהרה כאישור ללגיטימיות האזורית והעולמית של איראן ולעמדתו החלשה של המערב בנושא הגרעין של טהרן.

מבנה ההצהרה מדגים בבירור כי היא לא נועדה אך ורק לקהל מקומי. הטבלה הבאה ממחישה את סיווג הקהל והמסרים:

המסר העיקרי                                                                                                                       לקהל

להפגין את סמכותם של שירותי המודיעין של המדינה ולבנות אמון בשירותי הביטחון         האנשים

מכה לאמינות המודיעין, והרס תדמיתה הבלתי חדירה של ישראל                                         ישראל

הדגשת המשך פעולות המודיעין האיראני בקרבות ההתנגדות באזור                                ציר ההתנגדות

גילוי סטנדרטים כפולים וחשיפת תמיכה בתוכניות הנשק של תל אביב                      המערב ומוסדות בינלאומיים

הרתעה מבוססת מודיעין

מבצע המודיעין האיראני יכול להיחשב כהלם אסטרטגי לישראל. לאירוע כזה יהיו השלכות חמורות, הן מבחינת נזק פסיכולוגי והן מבחינת שינוי מאזן ההרתעה, במיוחד אם יתברר כי מידע רגיש על פרויקטים ביטחוניים ישראליים נפל לידי איראן. הרפובליקה האסלאמית עשויה כעת לשחרר מסמכים אלה במלואם או בשלבים בטווח הקרוב, או שהיא עשויה להסתמך על ההשפעה הפסיכולוגית של האירוע ולהימנע מפרסום פרטים, תוך שמירה על מצב של מתח ועמימות. לכל אחד מהתרחישים הללו, כמובן, יש יתרונות וסיכונים.

בקיצור, ניתן לומר כי המבצע האחרון, הן בהכרזתו והן ביישומו, הוא חלק ממאבק רחב יותר בין טהרן לתל אביב שעבר בשנים האחרונות משלב מבצעי לשלב מודיעיני ופסיכולוגי. מלחמה שאולי מעולם לא הוכרזה רשמית, אך שני הצדדים מעורבים בה במלואה. אין ספק שהמבצע האחרון יהיה אחת מנקודות המפנה בהיסטוריה של לוחמת המידע במערב אסיה. יש להודות כי קרב התקשורת הפך כעת לשדה הקרב החשוב ביותר בין איראן לישראל.