המכתב, אותו תיאר העיתון כחסר תקדים בחומרתו, הדגיש כי "ישראל תשלם מחיר כלכלי כבד" אם הגישה הנוכחית תימשך, ובמיוחד הרעב של אוכלוסיית עזה. הוא הדגיש כי הסיכונים אינם מוגבלים ללחצים זמניים, אלא מאיימים לערער את כל מבנה הכלכלה הישראלית.
קריסת אמון המשקיעים
המרקר הסביר כי האזהרות אינן ניתנות בחלל ריק, שכן סימנים מדאיגים כבר מתחילים להתגלות בתוך הכלכלה הישראלית.
הסימנים המדאיגים ביותר הגיעו משוק הנדל"ן, שהיה עמוד תווך של השקעות במשך עשרות שנים. מאז אוקטובר 2023, הוא חווה יציאה נרחבת. משקיעים עשירים הפסיקו לרכוש דירות במשך יותר משנה, בעוד עשרות אלפי דירות נמכרו במהלך ששת החודשים האחרונים, במיוחד בתל אביב.
הדו"ח הסביר כי "משקיעים השתכנעו כי בעשר השנים הבאות תהיה מגמת ירידה ארוכה במחירים", אשר דחפה מיליארדי שקלים מנדל"ן אל שוק המניות.
העיתון ציין גם כי שינוי זה בהתנהגות המשקיעים משקף אובדן אמון עמוק, המחליש את יכולתה של הממשלה לייצב את השווקים.
הדיווח הוסיף כי הדיון על "הכרזה על סכסוך עבודה" ועל האפשרות של שביתה כללית משקפים את היקף אי השקט הפנימי, עם האשמות כי הממשלה "נמנעת מהמספרים" ומתעלמת ממדדים כלכליים ברורים החושפים את עומק המשבר.
בידוד בינלאומי וסיכון לסנקציות אישיות
בנוסף למיתון המקומי, דו"ח "דה מרקר" הדגיש את אזהרותיהם של כלכלנים מפני סיכונים חיצוניים.
המכתב הפתוח רמז כי מדינות המערב עשויות לנקוט בהטלת "צעדים אישיים" על פקידי ממשלה, כולל הקפאת נכסים באירופה, קנדה ואוסטרליה, והחרמת נדל"ן וחשבונות בנק.
הדו"ח ציטט ישירות את אחד הכלכלנים המשתתפים, באומרו: "אם מקבלי ההחלטות לא יועמדו לדין ישירות, הדורות הבאים של אזרחי ישראל יישאו במחיר".
העיתון גם קישר חששות אלה לשינויים מתמשכים בכלכלה העולמית, וציין כי "המצב בישראל שביר יותר מחוויות קודמות, כמו מדיניות המכסים תחת טראמפ", משום שהמלחמה בו זמנית פוגעת באמון הפנימי ובתשתית הכלכלית, מה שהופך את יכולתה של הכלכלה הישראלית לספוג זעזועים למוגבלת ביותר.
מסקנה קודרת
בהקשר זה, דו"ח "דה מרקר" הגיע למסקנה כי ישראל ניצבת בפני שילוב מסוכן של לחצים, שהבולטים שבהם הם:
משבר פנימי בשוק הנדל"ן.
אובדן גובר של אמון המשקיעים.
איומים של אי שקט חברתי.
ירידה בדירוג האשראי של ישראל.
בריחת הון.
בריחת מוחות, במיוחד במגזר הטכנולוגיה.
בידוד בינלאומי שעלול להסלים לסנקציות אישיות נגד פקידים.
המכתב, שנחתם על ידי 23 כלכלנים בולטים - כולל 10 חתני פרס נובל - תואר כ"פעמון אזהרה אחרון", והזהיר בבירור כי המשך מדיניות עזה לא רק יגרור אחריו עלויות צבאיות או פוליטיות, אלא גם יוביל ל"אסון כלכלי ופיננסי קרוב", כפי שמגדיר הדו"ח.
נור ניוז