העיתון הוסיף כי גם הכלכלה הישראלית הידרדרה בין אפריל ליוני, כאשר התמ"ג ירד ב-3.5%, שכן התוקפנות נגד איראן הובילה לסגירת עסקים רבים ופגעה בהוצאות הצרכנים, ביצוא ובהשקעות, על פי הערכה ראשונית שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
ירידה זו מייצגת את הירידה הראשונה מזה שלושה חודשים ומאז הרבעון הרביעי של 2023, אז התכווצה הכלכלה ב-20.8%. התפרצות התוקפנות על עזה הובילה להפסדים כבדים בהוצאות הצרכנים, בסחר ובהשקעות. לאחר מכן, ישראל ביצעה מתקפת פתע על איראן ב-13 ביוני, בטענה שהיא פועלת כנגד איום קיומי מיידי מצד תוכנית הגרעין ומערכת הטילים הבליסטיים של איראן.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה סבורה כי התוקפנות בת 12 הימים על איראן החלישה את הכלכלה ושיבשה תעשיות מרכזיות. המרחב האווירי של ישראל נותר סגור ברובו, ואלפי עובדים גויסו לשירות מילואים צבאי, דבר שפגע בכוח הקנייה של הצריכה הפרטית והעסקים.
הדו"ח קבע כי מטח של טילים בליסטיים איראניים דחף תושבים למקלטים, הרס מאות מבנים וגרם לסגירה מוחלטת או חלקית של עסקים ומסחר מקומיים בתקופה זו.
בינתיים, רונן מנחם, אסטרטג שוק ראשי בבנק מזרחי טפחות, אמר כי נתונים כלכליים ראשוניים משקפים את השלכות המלחמה על איראן הן על הפעילות העסקית והן על הוצאות הצרכנים.
הלשכה לסטטיסטיקה מסרה כי עיקר הירידה בצמיחת התמ"ג מאפריל עד יוני נבעה מירידה בתפוקה העסקית הכוללת, שירדה ב-6.2%. הוצאות הצרכנים ירדו ב-4.1%, ויצוא סחורות ושירותים, למעט סטארט-אפים ויהלומים, ירד ב-3.5%. הוצאות הממשלה ירדו ב-1%.
מנחם הוסיף, "למלחמת 12 הימים באיראן הייתה השפעה על הוצאות הצרכנים בקרב התושבים, בעוד שעליית הריבית וייסוף השקל הציבו גם הם אתגר לכלכלה", שכן "ייקח זמן רב, אולי יותר, להתאושש הכלכלה".
מנחם ציין כי המרכיב הרגיש ביותר למתיחות ביטחונית, השקעות בנכסים קבועים - בעיקר מבני מגורים - ספג את הפגיעה הגדולה ביותר, עם ירידה של 12.3%.
בשנה שעברה, הכלכלה צמחה בכ-1%, ירידה מ-1.8% בשנת 2023 ו-6.3% בשנת 2022, לפני המתקפה של חמאס.
במהלך 22 החודשים האחרונים, ישראל התמודדה עם המלחמה הארוכה והאלימה ביותר בתולדותיה, כשהיא נאבקת בפעילי חמאס וכן בעימותים צבאיים עם איראן וקבוצות אזוריות אחרות. הסכסוך רב הפנים עלה לישראל עד כה כ-300 מיליארד שקלים (88.7 מיליארד דולר), סכום שהוביל לעלייה חדה בהלוואות הממשלה ובנטל החוב של המדינה.
בנק ישראל עדכן את תחזית הצמיחה הכלכלית שלו, כאשר צמיחת התמ"ג צפויה לעמוד על 3.3% בשנת 2025 ו-4.6% בשנת 2026.
מוקדם יותר החודש, משרד האוצר הוריד את תחזית הצמיחה הכלכלית לשנת 2025 מ-3.6% ל-3.1%, בהנחה שעוצמת הלחימה בעזה תימשך רק עד סוף ספטמבר.
תחזית הצמיחה אינה לוקחת בחשבון את העלויות הפוטנציאליות של התוכנית שאושרה לאחרונה לכיבוש מחדש של העיר עזה הצפופה.
למרות שמנחם צופה שחלק ניכר מההאטה הכלכלית יתהפך, הוא הזהיר כי נותרה אי ודאות ניכרת בנוגע לקצב ההתאוששות.
הוא הוסיף, "ההתאוששות תהיה הדרגתית ותלויה במידה רבה בסביבה הפוליטית והביטחונית סביב הכלכלה בעתיד". הוא הוסיף, "זה כמובן ידרוש מדיניות פיסקלית זהירה, שתתמקד באלמנטים התומכים בצמיחה".
נור ניוז