בעוד שהשלכות המלחמה בת 12 הימים עם איראן ממשיכות להשפיע על היבטים שונים של החיים בישראל, כולל כלכלת הישות, ודיווחים מתועדים רבים פורסמו בימים האחרונים בנוגע להחמרת המשבר הכלכלי בישראל בעקבות המלחמה עם איראן, העיתון הכלכלי הישראלי "כלכליסט" הודיע בדיווח חדש כי המלחמה עם איראן דחפה את הכלכלה הישראלית אחורה.
כלי תקשורת בעברית אישרו כי השלכות המלחמה עם איראן לא הוגבלו להשלכות צבאיות וביטחוניות, אלא גם השפיעו ישירות על המבנה הכלכלי של ישראל, מה שהוביל למיתון עמוק חסר תקדים בשנים האחרונות. ירידה וקיפאון אלה שחוותה הכלכלה הישראלית אינם רק האטה זמנית; אלא מדובר במגמה מדאיגה המאיימת על יציבות הצמיחה הכלכלית בטווח הקצר ומטילה צל אפל על הסיכויים הכלכליים לטווח ארוך.
ירידה חדה בתמ"ג וזעזועים גדולים לצמיחה הכלכלית
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסמו על ידי עיתון "כלכליסט", מגזר המסחר הישראלי, המניע העיקרי של הכלכלה הישראלית, חווה ירידה חדה של 7%. זה מדאיג ומצביע על שבריריות המבנה הכלכלי תחת לחץ המלחמה.
כלי התקשורת הישראליים שהוזכרו טענו כי המלחמה עם איראן היא הגורם הישיר למיתון הכלכלי בישראל. הנתונים מצביעים גם על ירידה ברורה בצריכה האישית הישראלית וירידה ברמת החיים שלהם.
רמת החיים הישראלית קורסת לאחר המלחמה עם איראן
על פי הדו"ח, הצריכה האישית הישראלית ירדה ביותר מ-5%, ורכישות של מוצרים בני קיימא כמו מכוניות ומכשירי חשמל ירדו ב-10%, בעוד שרכישות של מוצרים בסיסיים כמו ביגוד, נעליים ומכשירי חשמל ביתיים ירדו גם הן ב-35%.
עיתון "כלכליסט" קבע: למרות שמשקי הבית לא הפסיקו לרכוש מוצרי צריכה בסיסיים, הירידה המשמעותית במוצרי יוקרה מצביעה על מגבלה ממשית על רמת החיים. סך ההשקעות השנתיות של ישראלים ירד ב-12%, אך הזעזוע הגדול ביותר היה בענף הבנייה, כאשר ההשקעות בבנייה למגורים ירדו ב-18% ובבנייה שאינה למגורים ב-25%.
כלי התקשורת העבריים רואים בנתונים אלה מצביעים על משבר חמור, כאשר פרויקטים של בנייה חווים קיפאון חמור ומחסור חמור בכוח אדם, מה שמחמיר את משבר הדיור ודוחף את המחירים לרמות בלתי נסבלות.
הדו"ח ממשיך: למרות עלייה חריגה של 220% בהשקעות של חברות ליסינג לנכסים וציוד במגזר התחבורה ועלייה של 20% בהשקעות במגזר טכנולוגיית המידע, התחזית הכלכלית הישראלית הכוללת קודרת, והשקעות אלו הן רק חלק מנקודות האור בתמונה אפלה ורחבה יותר.
המשך הקיפאון בשטחים הכבושים
העיתון הציוני "כלכליסט" אישר כי סך היצוא של ישראל ירד ב-7%, בעוד שהיבוא עלה ל-21% מסך ההכנסות הכלכליות. הסתמכות יתר זו על מקורות חיצוניים חושפת את ישראל לסיכון של סנקציות או ביטול הסכמי סחר, במיוחד עם האיחוד האירופי.
כלי התקשורת העבריים דיווחו כי ההוצאות הצבאיות של ישראל גדלו בכ-13 מיליארד דולר, תוך הדגשת מגמה זו מגבירה את הלחץ על חייהם של הישראלים ומשאירה את החברה במצב של קיפאון מתמשך. הכלכלה הישראלית חווה כיום צמיחה כמעט אפסית, מגמה שסביר להניח שתימשך.
הדו"ח מסכם בהדגשה כי בעוד שהממשלה מתעקשת להציג מצב זה כאתגר זמני, המציאות היא שהכלכלה הישראלית נכנסה למיתון ארוך טווח, וככל שמלחמת עזה נמשכת, רמת החיים של הישראלים מידרדרת חודש אחר חודש.
תוצאות סקר שערכה חברת פקטו מחקר אסטרטגי, חברת מחקר אסטרטגית המסונפת לעיתון הכלכלי "כלכליסט", מראות כי עליית מחירי המזון שנרשמה לאחר המלחמה עם איראן חורגת מהרטוריקה התקשורתית והובילה לשינוי של ממש בהרגלי האכילה של הישראלים, מה שאילץ אותם לוותר על מוצרי מזון רבים.
כמעט כל המשיבים, יותר מ-95 אחוזים, דיווחו כי יוקר המחיה עלה באופן משמעותי, במיוחד בשנה האחרונה, ויותר מ-30 אחוזים אמרו כי הם רוצים לעזוב את ישראל (פלסטין הכבושה) לצמיתות עקב התנאים הכלכליים הקשים. שמונים אחוזים מהמשיבים האשימו את הממשלה בעליות המחירים וראו בה את הגורם העיקרי למשבר הפיננסי והכלכלי.
הנתונים מצביעים גם על מיתון כלכלי חמור בישות הציונית. חמישים ושניים אחוזים מהמשיבים דיווחו על הידרדרות במצבם הכלכלי, ויותר מ-25 אחוזים אמרו כי הם מסתמכים על משפחה, חברים או ארגוני צדקה כדי לכסות את הוצאותיהם. כולם הסכימו כי מצב המלחמה והשלכותיו הכלכליות שינו באופן קיצוני את אורח החיים הישראלי.
נור ניוז