ראוי לציין כי ההצהרות הישראליות בגנות המלחמה הרוסית באוקראינה מאז תחילתה הוגבלו למשרד החוץ הישראלי ולשר החוץ שלו, במסגרת מדיניות זהירה שחייבה את נטרול ראש הממשלה נפתלי בנט, ויתר המנהיגים. מההצהרה על המלחמה והעמדה הדוחה אותה.
מלחמה שישראל לא רצתה בה
מי שעקב אחר עמדת ממשלת ישראל והתקשורת הישראלית, בשבועות האחרונים שקדמו למלחמה, יבחין במידת חוסר הנכונות של ישראל למלחמה זו להתפרץ, כדי שלא תיאלץ להיות במצב בו היא נמצאת. בשלב זה, היא מוצאת את עצמה נאלצת לנקוט עמדה בין וושינגטון למוסקבה. לאורך כל הימים שקדמו למלחמה קרא משרד החוץ הישראלי לרוסים ולאוקראינים לנהל משא ומתן ולנצח בשפת השלום והדיאלוג. וזה נשאר על כך עד שהודיע נשיא רוסיה על ההכרה בדונייצק ולוגנסק כאזורים עצמאיים מאוקראינה, עד שישראל מצאה את עצמה, עם תחילת המבצעים הצבאיים, נאלצת לגנות את מוסקבה, כעמדה צפויה שלה, בטרם התבקשה. על ידי האוקראינים, במיוחד בעלת בריתה, ארצות הברית. אמריקאי.
נכון שישראל אינה חברה בארגון האמנה הצפון-אטלנטית (NATO), אבל הברית היא בעלת בריתה במדיניותה באזור, בראשות ארצות הברית של אמריקה. ישראל גם רואה בה חלק יתום והרחבה של העולם המערבי "החופשי, הדמוקרטי" במזרח, שאמור לעמוד מאחורי עמדת וושינגטון ונאט"ו כלפי מוסקבה במשבר האוקראיני. אם הגינוי של ישראל לפלישה הרוסית מובן במרומז, מדוע היא נאלצת לעשות זאת?
בין ישראל לרוסיה של פוטין היו יחסים חזקים ביותר ממישור אחד בשנים האחרונות, כשהחשובים שבהם הם אלה הקשורים לביטחון המדינה העברית בחזית הצפונית שלה, לאחר התערבות כוחות רוסים בסוריה ב-2015, בתור ניצחון של משטר אסד במלחמתו במהפכה הסורית. ההתערבות הרוסית מילאה תפקיד מרכזי בדיכוי המהפכה והמהפכנים ובאפשרות למשטר אסד לשלוט. מאז הגעתם לסוריה, העניקו הרוסים ערבויות ביטחוניות לישראל, במידה שהם רואים בגבולות ישראל רוסים.
קרא גם | מאבק עז על השליטה בקייב
בשנים האחרונות מתאמים הישראלים עם הרוסים לבצע תקיפות צבאיות אוויריות חוזרות ונשנות באתרים של צבא סוריה, איראן וחיזבאללה בסוריה, האחרונה שבהן הייתה הפשיטה שערך חיל האוויר הישראלי עם שחר. ביום חמישי האחרון - במקביל לתחילת המלחמה הרוסית באוקראינה - באתר צבא אסד ליד דמשק, שהובילה למותם של מספר מחייליו.
לא קרה שרוסיה גינתה את ההפצצות הישראליות החוזרות ונשנות בסוריה, בידיעה שרוסיה גינתה לא פעם את התקיפות האוויריות האמריקניות שם, כפי שעשתה באפריל 2018, כשהגישה למועצת הביטחון של האו"ם בקשה לגנות את התקיפות הצבאיות. שבוצעו על ידי ארצות הברית ובריטניה וצרפת באתרי המשטר הסורי.
אך ביחס לישראל, משרד החוץ הרוסי הדגיש לא פעם, לאחרונה בפגישה שהפגישה את שרי החוץ של שתי המדינות בשנה שעברה, כאשר סרגיי לברוב הדגיש כי מוסקבה לא תאפשר שימוש בשטח סוריה נגד ישראל. , במסר של הרגעה לתל אביב על הנוכחות האיראנית בסוריה. זה מה שישראל רואה כערובה והסדר לאג'נדה הביטחונית-צבאית שלה לקראת המצב הסורי, המובטח על ידי הנוכחות הרוסית.
שישראל מוצאת את עצמה בעמדה מביכה של התייצבות מאחורי אחד משני הצדדים של הסכסוך בין וושינגטון למוסקבה בעשור האחרון, שראשיתה עוד מלפני הנוכחות הרוסית בסוריה, כאשר ישראל נמנעה מהצבעה במושב של העצרת הכללית של האו"ם בה גינתה את הכיבוש הרוסי של קרים בשנת 2014. זאת בנוסף ליחסים המדיניים והכלכליים, ולחילופי החוויות הצבאיות בין רוסיה וישראל, מה שהופך את האחרונה לעמדה המחייבת אותה מעת לעת הגיע הזמן ללכת על קצות האצבעות על רוסיה ומדיניותה נגד ארצות הברית ונאט"ו, במיוחד בסביבתה הגיאוגרפית או מה שרוסיה מכנה "התחום החיוני שלה". כולל אוקראינה.
לא רק בגלל וושינגטון, ישראל מוצאת את עצמה נאלצת לנקוט עמדה בנוגע למלחמה הרוסית באוקראינה, אלא גם בגלל אוקראינה עצמה.ישראל מוצאת את עצמה נבוכה ונאלצת לתמוך בה, במיוחד לאור היחסים הכלכליים-מסחריים בין השתיים. מדינות. ראוי לציין כי רוב מדינות מזרח אירופה עצמאיות מברית המועצות לאחר קריסתה והתפוררותה בתחילת שנות ה-90, כולל אוקראינה, נחשבות קרובות ותומכות יותר בישראל ברמת החברות שלהן מאשר החברות של מדינות מערב אירופה. בהם מוסדות ועמותות פעילים בהתנגדות למדיניות ישראל כלפי הפלסטינים, בעוד שחברות של מדינות מזרח אירופה פחות אוהדות את המטרה הפלסטינית, ויותר אוהדות את ישראל, כולל רוסיה ופוטין עצמו.
באחרון
הבלבול וההיסוס הישראליים אינם נובעים מכך שתל אביב לא יודעת מה היא רוצה, אלא משום שהיא מודעת היטב לאינטרסים שלה. מכאן שישראל נקלעת למצב חירום שדוחף אותה לנקוט עמדה מבלי להיחשב כמי שמתיישרת מאחור. צד אחד על פני אחר. למעשה, ישראל מאמינה שהגינוי שלה לתוקפנות הרוסית נגד אוקראינה, שהיא רואה בה הפרה, לא מונע ממנה להיות קרובה יותר למלא תפקיד מתווך במשבר מאשר להיערך בו.
על פי השדר הישראלי הרשמי ("קאן 11"), נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ביקש מבנט לתווך עם רוסיה על מנת לעצור את המלחמה , מה שאושר מאוחר יותר על ידי שגריר אוקראינה בישראל, וזה לא חריג, שכן האוקראינים מבקשים כעת תיווך מכל מדינה או מדינה, מישהו יכול לעשות זאת, לאור המצב בו בירת אוקראינה, קייב, קרובה לשליטת הרוסים.
קרא גם | רוסיה מודיעה לישראל כי היא "מכילה" את גינוי הפלישה לאוקראינה
ישראל לא רוצה את המלחמה הזו, כי היא לא רוצה לנקוט בה עמדה, והיא לא רוצה שינוי במערכת הבינלאומית שעלולה לשרת את אויביה בעולם. מאז התרחשה המלחמה, רצונה של ישראל היא שתסתיים במהירות ללא התפתחויות צבאיות, מה שגורם לה להתייצב בה לטובת בעלת בריתה וושינגטון מול מוסקבה. זה מה שמתבטא בישראל על ידי מנהיגיה כיום, כשאומרים "ישראל יוצאת ממשבר מעמדה על רגליה".
וואלה